בכמה מהמאמרים שלי כבר סיפרתי בקצרה על המניה ההיא של Fitbit, לפני הרבה שנים, ש"כולם דיברו עליה" ואיך קניתי אותה בלי שום הבנה במה מדובר ומהי ההזדמנות, אלא רק בגלל שפחדתי לפספס. אבל מעולם לא סיפרתי את הסיפור המלא - ואני חושב שהגיע הזמן, כי הוא בעצם הסיבה שהפכתי בכלל למשקיע ערך. איך זה התחיל זה היה בתקופה שבה דיברו על המניה הזאת בכל מקום. המחיר שלה עלה כמעט בכל יום, אנשים שיתפו צילומי מסך של הרווחים שלהם, ובאיזשהו שלב הרגשתי שאני "מפספס". לא בדקתי דוחות כספיים. לא בדקתי מה החברה

כל מי שקרא ולו מעט על השקעות ערך נתקל בדוגמאות הקלאסיות: קוקה קולה עם המותג הבלתי מנוצח שלה, אפל עם מערכת האקוסיסטם שלה, אמזון עם יתרון הלוגיסטיקה. הדוגמאות האלה נהדרות - אבל הן גם רחוקות מהיומיום שלנו כמשקיעים ישראלים. השאלה שאני שואל את עצמי, ושאני רוצה שגם אתה תשאל, היא: איך זה נראה קרוב הביתה? בואו נדבר על חפיר כלכלי דרך חברות שאתה בטח מכיר, נסחרות בבורסה בתל אביב או בנאסד"ק, עם היסטוריה ישראלית. תזכורת קצרה: מה זה בכלל חפיר כלכלי חפיר כלכלי (Economic Moat) הוא היתרון התח

אני זוכר את הפעם הראשונה שפתחתי אפליקציית מסחר וראיתי מסך מלא במספרים וגרפים שלא הבנתי. כך מרגישים רוב האנשים שפונים אליי - וזו הסיבה שכתבתי מדריך פשוט למתחילים: מהם המונחים הבסיסיים שכדאי להכיר, איך פותחים חשבון ומתחילים להשקיע, ומהי הטעות הנפוצה ביותר שכדאי להימנע ממנה.

לפני שהבנתי מה זה השקעות ערך, אני זוכר שקניתי פעם מניה כזאת ש"כולם דיברו עליה". תוך חודשיים היא צנחה ב-30%, ואני זוכר את התחושה שליוותה אותי - לא רק של פניקה מהפסד הכסף, אלא גם של חוסר אונים ובלבול. אני זוכר ששאלתי את עצמי מהן הסיבות ההגיוניות שבגללן קניתי את המניה, מלבד זה שהיא הייתה "חמה"? ולא הייתה לי תשובה לזה. וזו בדיוק הבעיה. השקעת ערך בשוק ההון היא בדיוק ההפך מזה. היא שיטה שנותנת לך תשובה ברורה לשאלה "מה הסיבה שאני קונה את המניה הזו" - עוד לפני שלחצת על כפתור הקנייה. ה

שני כוחות מושכים עכשיו את מדד ה-S&P 500 לכיוונים שונים: הכוח החיובי – חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו - NVIDIA, MICROSOFT, GOOGLE שבעיקר אלו שמובילות את מהפכת הבינה המלאכותית, ממשיכות להציג צמיחה ורווחיות שמעודדים את המשקיעים. הן מושכות את המדד כולו למעלה, ומייצרות תחושה של "רכבת צמיחה" שקשה להתעלם ממנה. הכוח המעכב – סביבת הריבית שעדיין גבוהה, לצד החששות מאינפלציה חוזרת ומאי-ודאות גיאו-פוליטית, שמייצרים תקרה נמוכה יותר לכל גל עליות. התמחורים של המניות בשוק כבר המון זמן יקרים ו

למעלה מ-10 שנים שבהן אני לומד, משקיע, פוגש ושומע על אנשים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם בשוק ההון ומגלה שיש בהתנהלות שלהם כמה דפוסים שחוזרים על עצמם. הדפוסים לא שגויים כי מישהו "טיפש" חלילה , להפך – אלה בדיוק הטעויות שכולנו עושים כשאנחנו מתחילים, פשוט כי אף אחד לא לימד אותנו אחרת. אני מזמין אותך לקרוא, לבדוק אם את.ה מזהה את עצמך באחד מהם – ולקבל כלים שיעזרו לך להתקדם בביטחון. 1. השקעה בלי להבין את העסק זה נשמע בסיסי, אבל הרבה מתחילים בוחרים מניה רק לפי המלצה, כתבה או מישהו

רוב האנשים קונים מניות די דומה לבגדים- יש מותג, עושים לו קמפיין והופ מתחיל HIPE,באזז... יש כותרת גדולה? יש טיקטוק שמדבר על מניה ש״עומדת להתפוצץ״? כולם מדברים עליה? אז קונים – בלי לשאול יותר מדי שאלות. משקיע ערך פועל אחרת, הוא לא קונה רעש. הוא קונה עסקים. הוא שואל: ✅ מה החברה עושה? ✅ האם יש לה יתרון תחרותי שמחזיק שנים? ✅ האם ההנהלה ישרה ויודעת לנהל הון? ✅ האם המצב הפיננסי שלה בריא? ✅ האם היא רווחית וצומחת לאורך זמן? רק אז מגיעה השאלה החשובה באמת: 💰 האם המניה נסחרת מתח

זוגיות מלווה אותי עוד לפני שהשקעתי בבורסה, זוגיות דורשת השקעה בלב אחד של השנייה. זוגיות מלמדת אותך על תקשורת, על הבדלים, על משברים, על צמיחה, על אהבה. לאורך השנים הבנתי כמה סבלנות, הכלה ואמונה דרושים כדי להחזיק מערכת יחסים לאורך זמן. כמה שנים אחר כך, גיליתי את שוק ההון. זה מדהים לגלות כמה העקרונות היו כל כך דומים. גם בהשקעות ערך – אתה לא רץ אחרי טרנדים. אתה לא נבהל מהתנודות. אתה לומד להסתכל לעומק, לראות את הערך הפנימי של החברה, גם כשהשוק לא מזהה אותו עדיין. כמו בזוגיות – יש ת

אני שחקן תיאטרון. מאז שאני מכיר את עצמי משחק נכח בחיים שלי. מילדות, בטבעיות רבה נמשכתי לבמה הייתה לי עוד מאז יכולת טובה לרתק את הקהל הצופה בסיפור טוב, הצגה, מערכון ותמיד בהערכה רבה למעמד ובכבוד רב לקהל שמקדיש מכספו ומזמנו. משחק עדיין נוכח בחיים שלי גם כשחקן מקצועי בתיאטרון וכבמאי ומורה למשחק מזה 18 שנה. עם השנים, לאחר שהתחתנתי ונולדו לי ילדים הצורך בהגדלת ההכנסה במקביל להתרחבות המשפחה הלך וגדל התעורר בי צורך אמיתי למצוא מקור הכנסה נוסף מלבד קריירת המשחק שכל כך אהבתי. חרדה אחז

פעם הייתי חושב בעיקר על מה עכשיו, איך לסגור את החודש, מה התפקיד הבא בתיאטרון, איך להחזיק את העצמאות בלי לשקוע בלחצים. אבל כשנולדו לי ילדים משהו השתנה. לא משהו, הכול. יש לי משפחה, אחריות. פתאום אני לא המרכז אלא העוגן וזה מפגיש אותי עם שאלה לא פשוטה: איך אני דואג לעתיד שלנו ? גם אני וגם אשתי היינו עצמאיים, בלי תלוש קבוע, אין על מה להישען. מצד אחד חופשיים, מצד שני חסרי ודאות וכשיש ילדים, זה כבר לא רק החופש שחשוב, אלא היציבות. הבנתי שאני חייב לחשוב אחרת. לחשוב קדימה. לתכנן. ללמוד

פעם חשבתי שחופש זה רק לצאת לחופשה. בילוי זה משהו שעושים פעם בשבוע אם נשאר זמן. וחלומות? משהו ששומרים ליום אחר, כשיהיה שקט, כסף, זמן... אבל החיים לימדו אותי אחרת. הבנתי שאם אני לא בונה לי את הדרך – מישהו אחר יבנה לי את המסלול. אם אני לא שומר זמן לעצמי – הזמן יישאב למקומות אחרים. ואם אני לא פועל למען החלומות שלי – הם יהפכו לתחושת החמצה. אז עצרתי. ושאלתי את עצמי – איך אני רוצה לחיות? אני לא רוצה רק לשרוד – אני רוצה לחיות. ליהנות מהמשפחה. לצאת לבית קפה באמצע השבוע בלי להר

כל פעם שהשוק קופץ או נופל, אני שומע את אותה שאלה: "מה עושים עכשיו? מוכרים? מחכים? בורחים?" הפחד שם. חוסר הוודאות לוחץ. וזה טבעי. אבל כמשקיע ערך – אני לא מתרגש. אני לא מחפש שוק שקט. אני מחפש שוק שנותן לי הזדמנויות. כי כשיש תנודתיות – המחירים זזים מהר. וכשמחירים זזים מהר – לפעמים אני יכול לקנות משהו ששווה 100, ב-50. אבל זה לא עובד בלי הבנה עמוקה. אני לא קונה "סתם מניה" – אני מעריך שווי. אני לומד את החברה, את המספרים, את ההנהלה, את היתרון התחרותי. וכשאני יודע מה שווי החברה